איך זה להיות עץ?

דתיה בן-דור

פעם שאלתי עץ:

"עץ, איך זה להיות עץ?"

 

"אתה בודאי מתלוצץ,"

אמר העץ

"לא ולא," אמרתי.

"ברצינות גמורה

 

זה טוב או רע?"

"רע?!" תמה העץ. "מדוע?"

 

"ולא איכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"

"אינני תקוע

אני הרי נטוע."

 

 

"ולא מתחשק לך לפעמים

ללכת לבקר חברים,

או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"

 

"אין לי צורך לנוד ולנוע.

ציפורים מזמרות לי באופן קבוע,

פרפרים לי נושקים,

מלטפת הרוח,

ולנגד עיני כל האופק פתוח."

 

"ובלילה, כשכולם ישנים אז מה?"

 

"בלילה אני מאזין לדממה

ושומע

איך נושמת האדמה,

איך פירות מבשילים,

איך יורדים הטללים.

ובתוך ענפי ישנים גוזלים

ואני שומר על שנתם."

"אני אוהב אותך עץ", אמרתי

והלכתי אל גני

ונטעתי לי עץ

 מול חלוני.

 

משימות

 

העתיקו את השאלות ששאל הילד את העץ וצבעו אותן בצבע אדום.

כִּתבו מתחת לכל שאלה את התשובה שנתן העץ במילים שלכם.

מצאו בשיר הפכים והעתיקו אותם האחד ליד לשני.

בסופו של שיר הילד אומר לעץ "אני אוהב אותך, עץ". שערו וכתבו מדוע.


קראו את השיר של שלומית כהן אסיף "איש העץ" ציירו את העץ המתואר בו. הכניסו סביב העץ שאלות, "סודות" שמספרים אנשים לעץ.

עיבדו בצייר או בצורות האוטומטיות ב - WORD

 

 

 

 

נִיצוֹר אֶת הַסִפּוּר בְּמָצֶגֶת:

נֶחַלֵק אֶת הַסִפּוּר ל"תְמוּנוֹת": כּל תְמוּנָה נִיצוֹר בִּשְקוּפִית נִפְרֶדֶת.
נְצַיֵיר בַּלוֹנֵי דִבּוּר בַּצוּרוֹת הַאוֹטוֹמָטִיוֹת וְנִכְתוֹב אֶת הַשִיחָה.


 

האתר תוכנן,  נבנה ומתוחזק ע"י סמדר שי