בספור שלפניכם מסתתרים שמות של 8 עצים. (חלקם עצי
פרי וחלקם עצי נוי)
תומר ישב בקרון רכבת הנוסעת מתל-אביב לנהריה, חבוש
בכובע טיולים רחב שוליים. הוא הביט לעבר היער המתרחק. אורן של
מנורות הרחוב נראה מרחוק. הוא נזכר בהתרגשות בפרידה ממשפחתו ובאמו
שקמה מוקדם בבוקר לעזור לו בהכנות לנסיעה.
אביו ארז את בגדיו במזוודה גדולה. והוא שקד כל היום
על הכנת השעורים.
כשסיים ליווה אותו אביו לתחנת הרכבת.
"הלילה אלון רחוק מביתי", חשב, "הדרך עוד ארוכה".
כשהגיעה הרכבת להרים הוא חש בקור. הוא התעטף במעיל
וחשב "כמה טוב ששמעתי בקול אימא עכשיו המעיל משמש לי הגנה מפני
הקור".