פעילות כתיבה לראש השנה

ראש השנה מנהגים וברכות

העזרו באתר הבא : מחולל לוח שנה

ובקישורים שבשאלות.

1.    בשנה יש חודשים.

2.   כתבו את שם החודש הבא אחרי:

תשרי

כסלו

אדר

אלול

אב

3.    כתבו את שם החודש הבא לפני:

חשון

אב

טבת

סיון

תשרי

4.    כפי שלמדנו, חודש תשרי הוא החודש הראשון בשנה. חפשו ורשמו את שמות החגים
בחודש תשרי:

5.    מהן ההכנות שנהוג לעשות לפני ראש-השנה?

6.    במה שונה ראש-השנה מיתר חגי השנה?

7.    האם השם "ראש-השנה" מופיע בתורה?

אם לא, כתבו מהן המילים שמהן למדו המפרשים על ראש- השנה?

8.    מה גורם קול השופר למתפללים?

9.           ממה עשוי השופר?

10         כיצד נקרא האדם התוקע בשופר בבית-הכנסת?

12.           כתבו את שמו של הקול המביע:

     א.       חרטה, התעוררות וחשבון נפש:

     ב.       תקווה:

     ג.       קולות שבורים ועצובים:

11. בחרו שניים מתוך ארבעת שמות החג וכתבו את הסיבות לכל שם:

א':

ב':

12. מהו הטעם ללבישת בגדים לבנים בראש-השנה?

13.המילה "נדר" פירושה:

מהי המטרה של התרת-הנדרים?

14. בחרו ארבעה מאכלים שונים הנאכלים בראש- השנה וכתבו את הסיבה לכל מאכל:

המאכל

הסיבה

15. כתבו שלושה איחולים שונים שהייתם מאחלים לעצמכם או לקרובים אליכם

לקראת השנה החדשה אני מאחל לעצמי: 1. 2. 3.

16. כתבו שלושה איחולים למדינת ישראל:

לקראת השנה החדשה אני מאחל למדינת ישראל שתהיה השנה בת 60 שנה: 1. 2. 3.

שנה טובה !

קטעי מידע

חודשי השנה
בשנה יש 12 חודשים.
החודשים הם: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול.

החודש הראשון של השנה הוא תשרי, החודש האחרון של השנה הוא אלול.

ראש-השנה חל בחודש הראשון, חודש תשרי,

השנה החדשה שלפנינו תקָרא: שנת תשס"ח.

הכנה לפני החג

חודש אלול, הקודם לחודש תשרי בו חל ראש-השנה, מוקדש להכנה ל"ימים הנוראים". הוא נקרא חודש הרחמים
והסליחות. בחודש זה, חודש אלול, נוהגים להשכים כדי לומר "סליחות". ה"סליחות" הן תפילות שבהן מבקש האדם
סליחה מאלוהים על העוונות (=המעשים הרעים) שעשה.

השם "ראש השנה"

בתורה לא מופיע השם "ראש-השנה" ברשימת החגים המופיעים בו, אלא כתוב כך: "ובחודש השביעי (=חודש תשרי),
באחד לחודש מקרא-קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום-תרועה יהיה לכם...",
(ספר במדבר, פרק כ"ט פסוק א'). המפרשים, שפרשו את התורה, ייחסו את המילים "יום-תרועה" לתחילת השנה
וביום זה, הנקרא "יום תרועה", תוקעים בשופר.

ראש-השנה ויום הכיפורים נקראים "הימים הנוראים", מכיוון שבימים אלו נשפטים בני-האדם על התנהגותם ומעשיהם
לפני בית-הדין שבשמיים. ראש-השנה שונה משאר החגים. שאר החגים הם ימי שמחה, ואילו ראש-השנה הוא
חג שבו האדם עושה חשבון נפש על המעשים שעשה במהלך השנה שחלפה, על יחסיו לבני-האדם, לבני המשפחה
ולחברים שאיתם היה בקשר בשנה החולפת.

השופר

לקול השופר חשיבות רבה בחג זה. התרועה צריכה לגרום לאדם חרדה גדולה, להוציא אותו מהשגרה של חיי היום-יום
בו הוא נמצא.

השופר, שבו תוקעים בראש-השנה וביום הכיפורים, עשוי מקרן של אייל. צורתו של השופר כפופה, במטרה לרמוז על המחשבות שיש לכל אדם על חטאיו, מחשבות של צער וחרטה.

האדם התוקע בשופר בבית-הכנסת בראש-השנה נקרא "בעל תקיעה". מצווה לשמוע בראש-השנה מאה קולות
של תקיעה.

לשופר צלילים שונים ואלו הם:

תקיעה חזקה - הגורמת למתפללים לחרטה, להתעוררות ולחשבון נפש.    האזן לקול התקיעה

שברים - קולות שבורים, עצובים.   האזן לקול השברים

תרועה גדולה - מביעה את התקווה המגיעה לאחר חשבון הנפש שעושה האדם שהשנה החדשה תהיה שנה
טובה יותר מהשנה החולפת.   האזן לקול התרועה



שמות החג

לראש-השנה שמות שונים:

-         ראש השנה: היום הראשון של השנה החדשה.

-         יום הדין: ביום זה נידונים כל בני-האדם בבית-הדין של אלוהים.

-         יום הכסה: שם זה נלקח מהפסוק - "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". ראש-השנה הוא החג
השונה מכל החגים. מדוע? מפני שכל החגים חלים כאשר הירח מלא, כלומר, באמצע החודש, ואילו ראש-השנה
חל בתחילת החודש, כאשר הירח מכוסה ואינו נראה, ומכאן השם: "יום הכסה".

-         יום זכרון תרועה: תקיעת השופר, מטרתה, לעורר אצל כל בני-האדם את הזיכרון על המעשים שעשו
במהלך כל השנה שחלפה ולגרום להם לחרטה על מעשים רעים אלו.

בגדי לבן

בראש-השנה נוהגים ללבוש בגדים בצבע לבן. הצבע הלבן מסמל את האדם הטהור מכל חטא, וכן, הלבן מסמל
שמחה גדולה, שמחה לקראת השנה החדשה העומדת בפתח.

ה- "תשליך"

ביום הראשון של ראש- השנה, לאחר תפילת מנחה, הולכים לשפת ים, לשפת נהר, נחל או כל מקור מים אחר.
שם מנערים את הכיסים ומתפללים. בתפילה זו מבקשים מאלוהים שישליך (=יזרוק) לים את כל
החטאים (=המעשים הרעים) שנעשו במהלך השנה החולפת.

התרת- נדרים

התרת נדרים, פירושו, ביטול כל הנדרים - הבטחות או שבועות.

בבוקר ראש-השנה, לאחר תפילת שחרית, נוהגים להתיר (=לבטל) את הנדרים.

המטרה היא לבטל את כל הנדרים שהאדם נדר במהלך השנה שחלפה, וזאת על-מנת שיגיע ליום-הכיפורים
"נקי" מנדרים.

מנהגי אכילה בראש - השנה

בראש-השנה נהוג לאכול סעודה חגיגית. בארוחה זו נהוג לאכול מאכלים שונים, כאשר לכל מאכל סמל
וברכה מיוחדת. לפניכם מאכלים שונים הנוהגים לאוכלם בראש-השנה:

        -          תפוח-בדבש: שהשנה החדשה תהיה מתוקה כדבש.

        -          רימון: שנזכה לעשות מעשים טובים ורבים כמו מספר גרגירי הרימון.

        -          דלעת: בקשה לאלוהים שיסלח לנו על החטאים הרעים שעשינו.

        -          גזר: בקשה לאלוהים שלא יגזור את דיננו בחג זה.

        -          תמר: בקשה שייתמו (=ייגמרו) כל האויבים שלנו.

        -          ראש של כבש או דג: סמל למנהיגות, פיקחות וחוכמה.

        -          סלק: שיסתלקו כל אויבנו ושונאינו וכל אלו המבקשים את רעתנו.