כהורים לילד עם צרכים מיוחדים אתם בטח כבר יודעים מהן הזכויות השונות שלו ואילו שירותים המדינה מעניקה לו. כשילד כזה מגיע לגיל 18 הסטטוס שלו במדינה משתנה מילד לבגיר, ובהתאם לכך משתנים גם דברים נוספים. אם אתם עומדים לקראת שינוי כזה, ריכזנו לכם כמה דברים שכדאי שתדעו.
גמלה חודשית
ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים לגמלה חודשית, וזאת בתנאי שהם עונים על קריטריונים שונים שנקבעו בביטוח לאומי. הסכום החודשי מותאם לאופי המגבלה, לרמת התלות שלו במטפלים וכדומה. גמלה זו מוענקת לילד עד גיל 18 ו-3 חודשים. אחרי גיל 18 ו-3 חודשים כבר לא ניתן לגבל גמלה, אך במקום זה ניתן להגיש בקשה לקצבת נכות.
את הבקשה הזו יכול להגיש אחד ההורים או האפוטרופוס הרשמי של הילד. אל הבקשה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. לאחר הגשת הטפסים תתכנס וועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות בהתאם למוגבלויות של הילד ותתאים את סכום הקבצה החודשית.
קצבה לשירותים מיוחדים
החל מגיל 18, אדם זכאי לקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי אם הוא זקוק לעזרה של אדם נוסף לצורך ביצוע פעולות יומיומיות או שהוא זקוק להשגחה לצורך בריאותו ומניעה של סכנת חיים לו ולסביבתו. הקצבה הזאת היא בנוסף לתשלום החודשי על קצבת נכות. גם פה גובה הקצבה נקבע בהתאם למצבו.
הזכאות לקצבה זו מתחילה מהחודש שבו הוגשה הבקשה לביטוח לאומי, בתנאי שלא עברו יותר מ-3 חודשים מהיום שהבגיר החל לקבל קצבת נכות. את טופס הבקשה ניתן להוריד מהאינטרנט ולהגיש אותה בסניף ביטוח לאומי, בדואר או בפקס.
אפוטרופוסות
עד גיל 18 האפוטרופוסים החוקיים של ילד הם ההורים שלו, אך מגיל 18 כל אדם, מבחינת החוק, עומד ברשות עצמו. אך יש אנשים בעלי מוגבלויות שמגיעים לגיל 18 ועדיין זקוקים לליווי וטיפול צמוד מאחר והם אינם יכולים לדאוג לעצמם. במקרים כאלה בית המשפט ימנה אפוטרופוס, גם אם אלה המבקשים להיות אפוטרופוסים הם ההורים שלו.
כדי להתמנות כאפוטרופוסים יש להגיש בקשה לבית המשפט כמה חודשים לפני שהקטין הופך לבן 18. אפוטרופוס מחויב על פי חוק לנהוג תמיד לטובת האדם בעל המוגבלות ולעזור לו בקבלת החלטות ובעמידה מול הרשויות. הוא מחויב לדאוג לצרכיו, למצבו הרפואי, לחינוך שלו, להכשרתו לעבודה. הוא גם אחראי על נכסיו השונים והטיפול בהם. יש תנאים נוספים לאפוטרופוסות שבית המשפט עוקב אחר ביצועם בפועל.
מסגרות חינוכיות ותעסוקתיות
כאשר ילד בעל צרכים מיוחדים מסיים את לימודיו במסגרת חינוכית בגיל 18, הוא אמור לצאת לשוק התעסוקה. אך המדינה מכירה בכך שלא כולם יכולים לעשות זאת, ועל כן הם מספקים מסגרות מסוגים שונים, וזאת בהתאם למצבו הפיזי והמנטלי.
